מתנה קטנה - גדולה

מהבטן של המחברת

‫כשאופיר ‬‫היתה‬ ‫בגן‬ ‫חובה‪,‬‬ ‫היא‬ ‫התחילה‬ ‫להעלות‬ ‫שאלות‪:‬‬ ‫"אימא‪,‬‬ ‫למה‬ ‫אין‬ ‫לי‬ ‫אבא?"‬‫ ו-"איך‬ ‫נולדתי?"‬ ‫מתוך‬ ‫מבוכה‬ ‫והפתעה‬ ‫עניתי‬ ‫במשפטים‬ ‫קצרים‪.‬‬ ‫אז‬ ‫התחיל‬‫ לבעבע‬ ‫בתוכי‬ ‫הרצון‬ ‫לספק‬ ‫לאופיר‬ ‫תשובות‬ ‫טובות‪.‬‬

התלבטתי‬ ‫רבות‬ ‫באיזו‬‫ דרך‬ ‫להעביר‬ ‫את‬ ‫האירועים‬ ‫הקטנים‬ ‫והגדולים‬ ‫שקרו‬ ‫עד‬ ‫שהיא‬ ‫נולדה‪.‬‬ ‫אופיר‬‫ איטח‬ ‫(סטודנטית‬ ‫לעבודה‬ ‫סוציאלית)‬ ‫הציעה‬ ‫לי‬ ‫להעביר‬ ‫לאופיר‬ ‫את‬ ‫הסיפור‬‫ בצורת‬ ‫סיפור‪.‬‬ ‫וכך‬ ‫נולד‬ ‫הרעיון‬!

עוד ‫באותו‬ ‫לילה‬ ‫התעוררתי‪,‬‬ ‫ישבתי‬ ‫וכתבתי‬‫ את‬ ‫כל‬ ‫הסיפור‬ ‫מהתחלה‬ ‫ועד‬ ‫הסוף‬ ‫בנשימה‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫קראתי‪,‬‬ ‫תיקנתי‪,‬‬ ‫שדרגתי‪,‬‬‫שיתפתי‬ ‫ובעיקר‬ ‫התרגשתי‪.‬‬

‫כשהסיפור‬‫ היה‬ ‫כתוב‬ ‫ותהליך‬ ‫ההפקה‬ ‫התקדם‪,‬‬ ‫חשבתי‬ ‫לעצמי‪:‬‬ ‫זהו‬ ‫סיפור‬ ‫שיכול‬‫ לשמש‬ ‫כלי‬ ‫עזר‬ ‫לאימהות‬ ‫נוספות‬ ‫שמרגישות‬ ‫כמוני‪.‬‬ ‫

כך‬ ‫נולד‬ ‫הסיפור‬ ‫מתנה‬‫ קטנה‪-‬גדולה‪.‬‬